¹ דבר אחר: מי היו כו׳ דברי ר׳ ישמעאל. ספרי פיסקא ס״ח.

² ביום ההוא לא היו יכולים לעשות כו׳. ספרי שם, ופסחים צ׳ ע״ב.

³ ועל זאת היו שואלין. עיין ספרי שם ורש״י על התורה.

⁴ איש נדחה לפסח שני. פסחים ס״ו ע״ב, וספרי שם, ומובא בילקוט רמז תשכ״ג בשם הספרי.

⁵ ולמה נקוד על ה׳ של רחוקה. משנה פסחים צ״ג ע״ב, וספרי פיסקא ס״ט, אדר״נ פל״ד, מס׳ סופרים פ״ו ה״ג, וילקוט רמז תשכ״ב בשם הספרי, ורש״י על התורה, ועיין במדרש במ״ר פ״ג אות י״ג, או בדרך רחוקה נקוד על חי״ת [צ״ל ה״א] של רחוקה מלמד שלא היה דרך רחוקה אלא מן אסקופת העזרה ולחוץ, וי״א שאפילו בדרך קרובה והוא טמא לא היה עושה עמהם את הפסח, ומה שהביא בשם י״א הוא בספרי שם.

⁶ כל שהכתב מרובה על הנקוד. ירושלמי פסחים פ״ט ה ״ב [ל״ו ע״ד], ורבנן אמרי בשעה שהכתב רבה על הנקודה את דורש את הכתב ומסלק את הנקודה, ובשעה שהנקודה רבה על הכתב את דורש את הנקודה ומסלק את הכתב, א״ר אעפ״י שאין שם אלא נקודה אחת מלמעלה את דורש את הנקודה ומסלק את הכתב, ה״א שברחוקה נקוד איש רחוק ואין דרך רחוקה, ועיין מדרש חזית פ״ז פסוק צוארך כמגדל השן, וב״ר פמ״ח אות ט״ו ופע״ח אות ט׳.

⁷ שבשעה שהיה רצונו של מקום כו׳. בריית׳ דמלאכת המשכן פרק י״ג ופרק י״ד, ועיין רש״י על התורה (ט׳ י״ח) שהביא שנינו במלאכת המשכן כו׳ וכוון לבריית׳ דמלאכת המשכן.